שרונה

עמוד הבית skip navigation   |   שרונה skip navigation   |   מוזאונים ואתרים skip navigation   |   סיורים skip navigation   |   מהקריה בחזרה לשרונה skip navigation   |   מסעדות, קניות ובילוי skip navigation   |   סיפורי בתים skip navigation   |   מידע שימושי skip navigation   |   צור קשר skip navigation

תהפוכות וניגודים - התפיסה הרעיונית

הסיפור ההיסטורי ברבדיו השונים והמשתנים, עומד בבסיס התפיסה הרעיונית. סיפורו של האתר על ציר הזמן, שבו משתנה חליפות אופיו של המתחם כולו ועמו גם הדיירים וסידורם של חדרי הבית: מבית מגורים טמפלרי, לחדרי קסרקטין בבסיס צבאי בריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה, ולאחר הקמת מדינת ישראל למבנה משרדים בתוך מתחם קריית השלטון הישראלי. זהו מסע בין מראות וסמלים המשקפים את מסלולה רב התהפוכות והניגודים של ההיסטוריה ומתמצתים את תולדות מתחם שרונה כולו.

מסלול התצוגה עובר בין פרקים של בנייה חלוצית ופיתוח חקלאי בשולי העיר לפרקים של שעות דמדומים וימי מלחמה. הבתים נבנים, משנים צורה וייעוד, מאוכלסים ומתרוקנים מיושביהם חליפות, במעברים חדים, כמעט בלתי יאמנו, המייצגים את המתחים העומדים בציר מהלכה של ההיסטוריה המקומית בעת החדשה על רקע מציאות עולמית משתנה.

ההיסטוריוגרפיה הישראלית על תולדות הטמפלרים, מייסדי המושבה שרונה, מתמודדת עם המתח הדו קוטבי שבין המבט הציוני המעריך אותם כחלוצי הקדמה לבין הנסיבות ההיסטוריות שהביאו לִקצה של העדה בארץ. העשור הרביעי של המאה ה-20 מציין את דמדומי האפוס הטמפלרי. ראשיתו של פרק הסיום במהלכים דרמטיים בפרוץ מלחמת העולם השנייה, וקצו עם גירושם הסופי של אחרוני הטמפלרים ב-1948. הגזרה הייתה תוצאה של התחזקות ההזדהות הלאומנית של רבים מבני העדה על חשבון אמונתם הדתית, והצטרפות רבים מהם לשורות השלוחה של המפלגה הנאצית בפלשתינה המנדטורית.

בכל העת, תל-אביב צפתה בעין בוחנת וחשדנית אל עבר המושבה הוותיקה, שרונה. ומנגד, מחלונות הבתים הפסטורליים של שרונה נשקפה העיר העברית החדשה שעלתה והתפתחה בקצב מסחרר ושינתה לחלוטין את פני הנוף ואת המציאות.

גם שמותיו של המתחם שונו מעת לעת, ולשינוי השם הייתה תמיד משמעות סמלית הצהרתית ואף מתריסה. לאחר שגורשו הטמפלרים מהארץ הפכה שרונה למתחם צבאי בריטי וציר המתח סבב סביב המאורעות של ימי מאבק המחתרות בשלטון המנדטורי. בתקופה זו יצאו לפועל מבצעי האצ"ל והלח"י בשרונה ו'ליל המשטרות' שבִצעה ההגנה ושבמהלכו נפלו לראשונה קורבנות עבריים בקרב בפאתי תל-אביב. בתום המלחמה חזר ביתר שאת ועוצמה המאבק במי שנותרו בארץ מקרב הטמפלרים ושיאה ההתנקשות בראש המועצה הגרמני של שרונה גוטהילף וגנר, מעשה שחתם את הגולל על ההתיישבות הגרמנית-טמפלרית בארץ. לאחר עזיבת הבריטים היה המתחם למרכז חיול של ההגנה ולמחנה הצבאי הישראלי הגלוי הראשון, מחנה יהושע. עם קום המדינה נקבע במתחם מושבה של ממשלת ישראל. דוד בן-גוריון שינה את השם ל'הקריה' - "השם סַרונה נמחק", כתב בהוראה לעובדי המדינה - והקריה הייתה למרכז השלטון הצבאי והמדיני של מדינת ישראל. לאחר קום המדינה, ובמיוחד החל משנות התשעים של המאה ה-20 , הייתה שרונה לזירת מאבק בשדה השימור והמורשת העירונית בתל-אביב-יפו. שימורה היה לדגם לתפיסה הרואה בערכי השימור והנגשתם חלק מהפעילות התרבותית והציבורית לפיתוח העיר, לתועלת תושביה ואורחיה.

ממחשבה לקו ולצורה - מסלול הביקור והתפיסה ההמחשתית >> << מבית מגורים למרכז מבקרים
מדריך שרונה